שמחים אנו עבור פינוי הזמן הזה.

בחיים שלכם, בחיי היום יום, במירוץ אתם נגד השעון - השעון המדומה, הזמן המדומה - וקשה להתפנות לרגעים כאלה של חיבור יזום.

עליכם לצאת מתוך הזמן. הזמן הוא החלק הכי אוחז, שולט ומקבע בתוך עולמכם, בתוך מבני ההכרה שלכם. אך כמו כל שאר הקיום, גם הזמן הוא יצירת המבנה, ויכול להשתנות ולהתגמש לפי מבטכם, לפי הסתכלותכם.

חושבים אתם שזמן הוא קבוע, נע במהירות קבועה מכאן לשם, מהעבר, דרך ההווה אל העתיד. כיוון החץ הוא ברור, מתוך מבנה ההכרה שלכם שבאיזשהו אופן יצר אותו. יצר אותו בתוך חוקיות של עולם תלת מימד, של עולם מימד השלישי שאתם כרגע חווים בקצוו, בשאריותיו.

כל המבנים הקשורים לעולם המימד השלישי עומדים בפני פירוק. מהרמה החומרית המוחשית, עד לרמה הרגשית. עומדים אתם יקרים על סף המעבר בין מבנה הכרתי אחד למבנה הכרתי אחר. מעבר זה הינו מבלבל, מקשה ומטלטל וגם מבהיר, משחרר ומרפא. זמן הוא הינו רק חלק קטן, חלק יחיד בתוך המבנה, אמנם חלק חשוב ובסיסי, חלק שצובע את כל קיומכם בחומר.

הרי אם תנסו לחשוב מעבר לזמן, אם תנסו להבין שאין עבר ואין עתיד, שזמן זו המצאה, תוכלו להשתחרר מהאחיזה של מבנה בעל ׳עידנים׳, כאשר עידנים אינם אפילו באמת קיימים. כל מה שיש לכם אהובים, זה הרגע הזה ואיתו אפשר לשחק. אותו אפשר למשוך ולמתוח, לכווץ, להפוך, לסובב. ראו אותו כמו חימר בידיים, והתחילו להבין את היותכם יוצרים ובוראים.
נאמר שהזמן הוא אפטי, אינו עוצר עבור אף אחד. אינו מתגמש וחזק כברזל. אך זה אתם שאינם מתגמשים, זה אתם האפטיים. זה נשמע כאמירה קשה אולי אך האפטיות שלכם נובעות מחוסר הבנה, ממוגבלות בתוך חומר קיומכם. האפטיות הזו היא כלפי החלקים שבכם שאינם גלויים לעין. האפטיות מעידה על חוסר בהבנה שאתם גופי אור הנעים בתוך קיום ללא זמן וללא חומר. תחשבו על זה - על הנוקשות, על האפטיות שבתוככם, שמולידה את הזמן הלינארי שאתם חווים יום יום. הפכתם אתם לעבדים של יצירת המיינד - של חץ הזמן. והרי אתם בעצמכם המאסטרים של הזמן בתוך הקיום  החומרי. 
מחוסר הבנה ושכחה הכל התהפך, אך אתם בימים אלו מתעוררים, נזכרים. הרבה ממכם חשים שינויים פנימיים, תזוזות, תהפוכות. מצליחים להבין בחלקיות את עצמת הכוח שיש בתוככם והחלק האפטי דוחה את זה, מזיז את זה הצידה, בחוסר אמונה, חוסר הבנה, חוסר קבלה. אך כל מה שצריך זה רגע של נשימה שמביא לנוכחות. בתוך נוכחות הרגע הכל קיים וזמן רגיל תם. בתוך הרגע הזה תוכלו למצוא את האונים והכוחות האדירים שלכם יקרים - יכולות וכוחות של ריפוי, של הכלה, של יצירה, של זכרון, של מעשים לא מהעולם הזה. היו ההיפך מאפטיים, היו ההיפך מנוקשים וכך גם הזמן יהיה יותר גמיש, יותר רגיש. הרי מתוך המבנים שלכם, מבני הההכרה. כל העולם, כל היקום נוצר. אין דבר הקיים מחוץ למבנים - לא במוחשי, ולא באבסטרקטי. ולכן אתם בעלי הזמן. בתוך הידיים שלכם הזמן דינמי, סובייקטיבי, גמיש, משתנה. כל פעם שאתם אומרים אין לי זמן, אני לא מוצאת את הזמן זיכרו שזו האפטיה מתוככם שמדברת. זה המבנה הנוקשה בתוככם שמקשה, שמגביל, שמתכחש ומפריד.  
תתרגלו במעט רגע פה רגע שם את משחק הזמן. ככל שהמבנים שלכם מתגמשים, כך גם מציאותכם מתגמשת. נסו למתוח ולכווץ את הזמן לפי הצרכים שלכם, האמינו שזה אפשרי וזה יקרה. עם חץ כוונה מכוון לגמישות הזמן, לקבלת המתרחש, ברצון טוב ובראית הטוב - זה יקרה. תתנסו במגרש המשחקים החדש הזה ותלמדו איך ניתן להיות בעלי החומר והזמן.  זה בדיוק ״הזמן״, זה בדיוק השלב המתאים בהתפתחות שלכם כדי שתוכלו לעבור ממצב תודעתי אחד למצב תודעתי אחר בהליך ההתעלות. לא תצטרכו הרבה כדי להוכיח לעצמכם את הכוחות והיכולות שלכם כבעלי חומר וזמן. לכולכם יש זרע זיכרון השוכן בליבכם היודע את המציאות הזו ממקומות אחרים. מתעורר הוא עכשיו לחיים. נפתח וגדל הוא, ולכן פעולות קטנות יוכיחו מספיק. כל עוד אתם שוכנים בתוך ליבכם ומקטינים את הרחש בתוך הראש המבקר, תוכלו לדעת את סודות אלה ולהזכר במציאות זו יותר בקלות ובזריזות.

היו פתוחים וגמישים. אנו עוזרים לכם לפי בקשותכם. אנו פותחים ומפעילים זכרונות והוויות בתוככם כדי שהמעבר שלכם יהיה יותר חלק, בפחות כאב והתנגדות. היו קשובים. דעו שאתם אהובים ושמורים. בתוך המקום השמור הזה תשחקו, תתנסו ותתפלאו ממי שאתם, ממה שאתם, למסוגלות שלכם. תבורכו יקרים, אנחנו תמיד איתכם ולצידם.  זכרו זאת.
אוהבים, המלאכים השומרים.