פגשנו את המונופול בפוסט הקודם, המגנט שכולו אהבה, והיחסים שלו עם גבישי התודעה שלנו. עכשיו נכיר אותו קצת יותר טוב. 
המונופול הוא אלמנט מאוד מסתורי בעיצוב שלנו, ולא רק בתוכנו, אלה גם בקוסמוס. רא מספר בקוסמולוגיה שאי שם איפשהו בקוסמוס, המונופול הקוסמי מחזיק את כל היקום ביחד. זהו מיקומו של מקור האהבה. אותה האהבה וההשתוקקות שאנו מכירים בין המנופול לגביש העיצוב בתוכנו, רק בגדול מאוד.

מהם התפקידים של המגנט החד-קוטבי במערכת שלנו?
בעיצוב יש לו 2 תפקידים ידועים -
המונופול מחזיק את העיצוב והאישיות ביחד
המונופול הוא החיבור בין כלי הרכב שלנו למסלול החיים

איך הוא עושה את כל הדברים החשובים האלה? ובכן, אנחנו לא יודעים בדיוק, אבל ניתן לחשוב עליו כמין מנגנון קריאת תדרים. בפוסט רקע הראשון ראינו שכאשר הנוטרינו עובר דרך גבישי התודעה שלנו יש תדר כניסה (בסיס), תדר פנימי (טון) ותדר יציאה (צבע). התדרים האלה קבועים בגביש, כי הגביש עצמו לא משתנה והתדרים בתוכו עקביים. אז אם כך, זה אומר שתמיד אנחנו בביטוי נכון של הגביש? אמממ לא. אנחנו לא נכונים תמיד, ואפילו לרוב לא נכונים ופועלים כנגד הטבע שלנו ובניגוד ליחודיות של הגביש שלנו. אז גם כשאנו לא נכונים התדרים של הגביש עדיין נכונים? תתפלאו, אבל כן. גם כשאנו פועלים "לא נכון" על פני השטח, תדר הכניסה, הפנימי והיציאה של הגביש תמיד תמיד נכונים. הם אינם תלויים במשהו שאנחנו עושים או לא עושים - אין לנו שום השפעה עליהם כלל. הם הרי מתחת לפני השטח של הפעולות שלנו, ברמה הכי עמוקה של התודעה שלנו, הרבה לפני המחשבות, הרגשות והפעולות שלנו. אז איך יכול להתקיים מצב שהתדרים בגביש נכונים אבל אנחנו לא נכונים? מה משתבש בדרך? ומה קורה לנו עקב השיבוש הזה?

אפשר ללמוד על המונופול דרך ה״כפיל״ שלו בקבלה הנקרא״צלם״. הצלם הוא חלק מכאני יבש במערכת שלנו. אין בו דעת, אין בו הבחנה, הוא מגיע ישירות מספירת הכתר והוא פשוט פועל לפי קריטריונים מאוד יבשים ובמושגים של אנרגיה. הוא כמו אקורדיון שנפתח ונסגר ומעביר כמויות של אנרגיה ומידע בין המודע הצר לתת מודע, בין הנפש לגוף ובין הפוטנציאל אל הפועל. הוא מחזיק את הגוף לנפש בכוח אדיר, כי הנפש שלנו רוצה לעוף ולחוות את החיים חופשיה מהגוף שכולא אותה, והגוף רוצה לחזור לעפר שממנו הוא בא, ואין לו חשק לנוע בעקבות הנפש שמכניסה בו רוח חיים. הצלם, המונופול בשפה דיזיינית, מחזיק אותם יחד ומאפשר למינון אנרגטי נכון בינם. אבל, לא תמיד הדברים מאוזנים, ולא תמיד הצלם מחזיק את המערכת בצורה בריאה.

יש האומרים שאין דבר כזה מחלה נפשית או גופנית. יש פציעה אורגנית גופנית אבל מחלות נובעות מהתנהלות קלוקלת של הצלם. הצלם, בגלל שאינו יכול לנתח בחכמה את המצב והוא רק חלק מכאני במערכת, אינו קורא מצבים נכון ומשתבש מהתנועה הלא נכונה שלנו, ולמרות הכוח האדיר שלו, הוא מתחיל להפגע ולתפקד בצורה לא תקינה.
מה זה בעצם אומר לנו על המונופול והיחס שלו לתדר היציאה של הגביש? זה אומר שאם הצלם/מונופול לא תקין, הוא לא יוכל לקרוא את הצבע נכון. וכאן מתרכזות כל הבעיות הרפואיות והנפשיות שלנו כתוצאה של חוסר יכולת של המונופול למשוך נכון את הצבע ומכניס אותנו ללופ של חיים בסטיה מהמסלול ומהטבע שלנו.

הצבע תמיד נכון, קריאת המונופול משובשת
אז מה שמשתבש זו תפיסת התדר של הצבע על ידי המונופול. המונופול פועל בכל רגע ורגע בקריאת הצבע משני הגבישים כדי שיוכל להחזיק אותם ביחד ואותנו על דרך חיינו. לרוב הוא לא קורא נכון את התדר וכך לא משדר אותו נכון לכל המערכת. ניתן לדמיין אותו כמו מין דיסק שקוף, נגיד בגוון צהוב עם חור באמצע היושב תחת הצבע - תדר היציאה מהגביש, ונגיד שהתדר הזה מתגלם כאור אדום. אם החור מתיישר בדיוק מתחת למקור האור, צבע האור יעבור דרכו בצורה זורמת ונכונה, במלואה. וכך נקבל קריאה נכונה של תדר היציאה של הנוטרינו מהגביש. מה שאומר שאנחנו נכונים. אבל אם הדיסק הצהוב לא מתיישר בדיוק מתחת למקור האור? הוא לא יעביר את הצבע נכון. הוא יעביר צבע משובש, למשל - אדום שמסונן בצהוב יתקבל ככתום. מה שאומר שאנחנו לא נכונים.

למה חור הפילטור של המונופול לא מתיישב בדיוק תחת מקור האור?
אהה, זה הלופ. כי התדר שלנו השתבש. כי אנחנו לא פועלים לפי הטבע שלנו. כי אנחנו נעים לצד מסלול החיים שלנו ולא עליו, והכל קצת "offside". האמת הכל אופסייד בדיוק ב-3 צבעים: אם הצבע אמור להיות 1 הוא יהיה 4, אם אמור להיות 2, הוא יהיה 5, אם אמור להיות 3, הוא יהיה 6, וההיפך. בעיצוב אנחנו קוראים לשיבוש הזה - טרנספרנס.
כדי שנהיה נכונים אנחנו צריכים את הקריאה הנכונה של המונופול את הצבע, וכדי לקרוא את הצבע נכון אנחנו צריכים לפעול נכון, לפי הטבע שלנו. נשמע כמו חידה בחדר בריחה: המפתח לפתיחת המגירה נמצא בתוך המגירה אז איך נפתח אותה כדי להגיע למפתח? איך שוברים את הלופ הזה ועולים על גל הנכונות?
דרך סמכות פנימית והמשתנים במפה.

ולמה כל כך חשוב שהמונופול ימשוך את הצבע הנכון?
בפרק הבא…