עוברים בלונה פארק בדרך לחמישי
בטח שמתם לב איך הכל סביבנו משתנה, מתהפך. ממש בימים אלו. ימין פתאום שמאל, קטן הפך לגדול, טוב לרע, רחוק לקרוב … קצת כמו חלום, לא?
כולנו מרגישים שהעולם משתנה, מקבל צורה שונה, וגם אנחנו. אנחנו כיחידים והעולם כמכלול - האחד משפיע על השני במעגל אינסופי של דינמיקה ושינויים לא צפויים ומבלבלים. בזמנים אלו ההוויה שלנו משתנה ומבני ההכרה שלנו מתרחבים ומשתנים כמו גם העולם שבו אנו חיים - הגלובליזציה, הטכנולוגיה, המערכות השונות, התקשורת הבין אישית ועוד - במהירות האור אל עבר עולם אחר, חדש.
עד היום הכרנו מציאות אחת בעולם - מציאות המימד השלישי, המבנה הקולקטיבי של ההכרה שלנו. נולדנו לתוכו ויש בינינו שימותו בתוכו. במציאות המימד השלישי קיימים הפכים וניגודים, נפרדות, הגבלות, פרשנויות, מנעד גדול של רגשות, יחידות וסובייקטיביות ואנו חווים אותה באופן אינדיבידואלי. אך חשוב לזכור שזהו רק מבנה אחד של מציאות. בנוסף למבנה הזה יש עוד מציאויות של מימדים אחרים שאנו חווים או עתידים לחוות. לדוגמא, במציאות המימד החמישי ישנה הוויה קולקטיבית ומבנה הכרה אחר ובו אחדות, אהבה, הדדיות, שלווה ושיתוף. לצד אלה, במציאות המימד הרביעי אנו חווים התהפכויות, חוסר בהירות, קצוות, רגשות מוקצנים, בלבול ושיאים, כמו לונה פארק. אפשר לראות כל מימד של מציאות כפרספקטיבה, כמבנה שממנו אנו מסתכלים על, וחווים את, עצמנו והעולם.
התהליך האבולוציוני שלנו כקולקטיב מוליך אותנו בצורה ספירלית ממציאות אחת לבאה, ממימד למימד. במקרה שלנו - מהשלישי שכרגע מצייר את עולמנו לרביעי והחמישי שבאים אחריו. כגוף קולקטיבי אנחנו שוהים זה מכבר במציאות המימד השלישי, והשהייה הבאה שלנו כקולקטיב תהיה במימד החמישי הנכסף. חלק מאיתנו כבר חווים את המימד החמישי באופן חלקי ואינדיבידואלי אך עדיין לא עברנו למימד זה כקולקטיב. מכיוון שהנפרדות במבנה שלנו היא רק אשליה וכולנו בעצם גוף אחד, עלינו לעשות את המעבר ביחד.
אנחנו בזמנים מאוד מיוחדים - זו הפעם הראשונה (!) שאנו עוברים תהליך אבולוציוני (או התעלות, בעולמות הרוח) באופן מודע. זה מרגש מאוד, זה מבלבל מאוד וזה חדש לגמרי.
אז איך מגיעים ממצב אחד למצב השני, מהכרה אחת לשניה? הרי כולנו רוצים שלווה פנימית, כולנו בליבנו רוצים שלום עולמי, אחדות ואחווה. כולנו רוצים לחיות בגן עדן עלי אדמות. כולנו רוצים להיות במציאות המימד החמישי, אך לא נוכל להגיע לשם מכאן בחינם - משהו צריך להשתנות.
לא נוכל לקחת איתנו את השיפוטיות שלנו למימד החמישי. אז לאן היא תלך? לא נוכל לקחת את הפחדים, הכעסים, העלבונות. לא נוכל לקחת את האשמות, החשדנות, הקרבנות, השנאה והנפרדות. אז מה עושים איתם? איפה מאחסנים אותם? אחסון מניח שנצטרך אותם שוב, וזה לא המצב באבולוציה. אין חזרה, אין רגרסיה כשזה קורה נכון וגורף. אז מה עושים איתם ולאן הם ילכו?
יש מקום - בעצם, מימד - שבו כל החלקים האלה שאינם שייכים למציאות המימד החמישי מקבלים התייחסות: במעבר ממציאות של המימד השלישי למציאות של המימד החמישי, אין לדלג על הלונה פארק של המימד הרביעי.
המימד הרביעי הוא שלב טבעי באבולוציה שלנו, שלב משמח מאוד גם אם לא תמיד נראה כך לעין. בתוכו הכל מועצם - היופי והכאב, הטוב והרע, החושך והאור. הוא המימד של הנסתר והחבוי, של הדברים שמתחת לפני השטח, של עליות ונפילות, של קיצוניות, בדיוק כמו בחלומות. כן, מימד זה מכיל את המישור האסטרלי של החלומות שאנו משוטטים בו כל לילה. אך במקום להתעורר ממנו כל בוקר למציאות מוכרת ביום חדש, נתעורר ממנו למציאות חדשה של עולם חדש.
כמו כל מימד, הרביעי מורכב מהפנימיות שלנו, ממבנה ההכרה שלנו. במציאות זו אין למעט או להתעלם מרגשות ומצבים, אפשרות שקיימת בשלישי. כמו בחלום, כאשר הרגשות החבויים שלנו יוצאים לטייל בלילה והתשוקות והפחדים הכי עמוקים שלנו מתגלים בסרט הזוי של מקומות ומצבים לא ברורים, ניתנת לנו הזדמנות לפגוש את הפנימיות החבויה שלנו בתוכם. תפקיד המימד הרביעי הוא לגלות לנו את הנסתר ולהציף את החבוי בנפש. אנחנו לרוב לא מודעים לעומסים הרגשיים שלנו כי את הגדולים באמת, הדחקנו. הפרדנו אותם מאיתנו מרוב כאב, בתקווה שהם פשוט יעלמו, יתנדפו, אך הם עדיין שם בעמקי הנפש, מחכים לקרן אור כדי להשתחרר בעזרת המימד הרביעי.
מבנה המימד הזה הוא מעין מסלול מזורז לגילוי עצמי. אחד הביטויים לזה כרגע הוא הצפת הנסתר בעולם. בימים אלה אנו עוברים למימד הרביעי ולכן המציאות שלנו נצבעת כחלום. ברמה הקולקטיבית אנו חווים יחד התמודדויות מול נגיפים, משבר כלכלי עולמי, קריסת מערכות, הצפה של תיאוריות והתרחשויות נוספות עם השלכות גלובליות. גם ברמה האישית-פרטנית אנו חווים קשיים - במערכות יחסים, רגשות עזים, חלומות צבעוניים, אתגרים בעבודה, קשיים פיננסיים ועוד. בימים אלו קשה מאוד להבין מה אמת ומה אשליה, מי עשה מה למי, מי האשם ומי המסכן. משחקי אור וחושך מככבים בכותרות, כובעים לבנים ושחורים, קודים ושמות אנונימיים, ריגול ובגידה - העצמה של חשדנות ונפרדות. זה יכול להישמע אפל ומלחיץ או מגלה ומציף - אך בכל מקרה ולמרות הכל, זה מיטיב ומשמח. הגענו לשלב הבא, למימד הרביעי! מעולם לא היינו פה כולנו יחד.
הרבה צף ומתגלה בימים אלו. זוהי תקופה לא פשוטה בכלל שדורשת אומץ לב רב והתמסרות. אם נהיה בהתנגדות למתרחש נשאב לתוכו, הרי תשומת הלב שלנו מעצימה את הדבר. אנו עלולים לאבד את עצמנו ברכבת הרים של רגשות ובתוך פרטי הסיפורים והגרסאות השונות של התרחשויות מעל או מתחת לפני השטח. אם נתמקד במה שקורה אי שם (גם אם זה אצל השכן הסמוך) נמשיך להעצים את המתרחש והגלגל יחזור חלילה. המצבים וההתרחשויות המאתגרות יחזרו שוב ושוב והשהייה במימד הרביעי תתארך עד שנבין את החלק שלנו בו.
לעומת זאת, אם רק נתבונן על הצפת הדברים שעולים בתוכנו, נתמקד בגילוי הנסתר, ולא נזדהה עם הפרטים בתוך הסיפורים (מתרחש או לא, זה לא משנה) נראה שזהו תהליך בריא ומיטיב עם שחרורים רבים והתעלות על הרגלים מקבעים. כך נזהה בעקבות האתגרים והחשיפה את החלקים החשוכים והמבולבלים בתוכנו, את הסתירות בפנימיות שלנו ונוכל לעבור את המימד הרביעי יותר בקלות ובזריזות, ללא עודף סבל וכאוס. עלינו להתמודד עם הפחדים, השיפוטיות והנפרדות, כי לא נוכל לקחת אותם איתנו לחמישי, זוכרים?
המסרים העולים כיום במדיה, בחדשות, בפייסבוק ובקבוצות שונות, על מעשים אפלים, על עינויים וסבל, על כוחניות ושליטה של קבוצות נבחרות על האנושות (הקבאל, האילומינטי, תאגידי ענק וכו) בעצם מתגלים במציאות כמראה לפנימיות שלנו. כל עוד החלקים האלה קיימים בנפשנו, הם יקבלו ביטוי בעולם ה״אובייקטיבי״ שלנו ונמשיך לראות אותם בדיווחים מתחת לפני השטח או בחדשות ומדיות שונות. יותר מזה, מתוך התת מודע והחלקים הלא פתורים בתוכנו ניצור עוד כאב וכאוס בעולם וכך נמשיך את גלגל הסבל.
אותם סיפורים שעולים ומתגלים כרגע (אמת או אשליה) מאוד מפתים ומסקרנים אותנו ומעלים בנו רגשות של כעס, הצטדקות, עצב והאשמות. במימד השלישי הם היו מרחיקים אותנו יותר ויותר מהאור שבתוכנו ומהאור שבתוך זה שעומד מולנו, על ידי דחיה, הדחקה והתעלמות. זהו טבעו של המימד השלישי - ממסך ומושך אותנו כלפי מטה כמו כוח המשיכה. אך כעת, משנכנסו למימד הרביעי הדברים צפים למעלה כדי שנזהה ונתמיר אותם לאהבה במהירות יותר גדולה. בניגוד לכוח המשיכה לכיוון האדמה של המימד השלישי, הרביעי עולה ומתמיר בעוצמה של להבת אש כלפי השמיים. עלינו לנצל את ההזדמנות הזו שבה אנו משתחררים מכוח המשיכה הנפשית של השלישי לטובתנו, לטובת הילדים שלנו ולטובת האנושות כולה.
אז איך עושים את זה?
יש בלבול גדול וההתרחשות החיצונית מושכת אותנו מטה. היא מסיטה את המבט שלנו וגורמת לנו לחשוב שאנחנו צריכים להתעסק בפרטי המציאות - במראות הקשים, בחוסר צדק ועוולות נוראיות בעולם. אולם ככל שיהיו משכנעים הם לא עיקר העניין. המציאות מאוד סוחפת ומורידה לנו את התדר וזה הרגע שאנו צריכים להפנות את מבטנו פנימה ולשאול את עצמנו - מה אנו מרגישים מול הדברים שעומדים מולנו? מה בתוכנו נמשך למקומות האלה? על איזה חוסר אנו מפצים בזה? מה בתוכנו מזדהה עם/יוצר מציאות כזו? אין צורך לחפור ולברור, רק לשאול ולהציף, והדברים לרוב מתנקים מעצמם. גם אם יש חוסר צדק בעולם, הוא לא ישתנה עד שאנו נקבל את העולם כפי שהוא באהבה וחמלה, למרות חוסר הצדק שעדיין קיים בו. כל עוד אנו נלחמים עם המציאות אנחנו יוצרים עוד מלחמה בה ובנו. המציאות תמיד תשקף לנו את הפנימיות שלנו ולכן, כשהפנים שלנו יהיה נקי ושלו גם החוץ יהיה כך.
התנועה כבר החלה, הגלגל כבר נע, ואם לא ננצל את ההזדמנויות שניתנות לנו במראות החיים לגילוי הפנימיות שלנו בתקופה אינטנסיבית זו, נמשיך להיתקל בקשיים. כל אתגר ומצב שאנו איתו מזדהים או מתווכחים מוליד עוד ועוד מצבים עד שנבין את המסר: אין מנוס מעצמנו. ואין מנוס מלהגיע לאהבה. כך או כך זה יקרה אז עדיף מוקדם עם פחות כאב מאשר מאוחר עם יותר סבל.
אז יש חדשות טובות וחדשות פחות טובות -
החדשות הפחות טובות: עלינו לנתק את ההזדהות שלנו עם המתרחש. אין ברירה ואין דרך אחרת להגיע למבנה הכרתי יותר גבוהה ורחב. מהמבט של הרגל זה נשמע לא פשוט אך זה לגמרי אפשרי! עלינו להתמיר לאהבה את החלקים בתוכנו הנובעים מפחד כדי לעבור למימד גן העדן על פני כדור הארץ.
החדשות הטובות: במימד הרביעי זה קורה יותר בקלות. כשאנו בוחרים להכנס פנימה במקום להתעסק כהרגלנו בפרטי המציאות החיצונית האפשרות להתמרת עומסים לאהבה גדלה ונהיית יותר קלה. כך אנו מעלים את התדר שלנו ושל העולם. כשיש רצון ובקשת הלב אנחנו מקבלים עזרה מהחלקים הגבוהים שבנו להשיל את החלקים שכבר אינם משרתים אותנו כמו שיפוטיות, יהירות, קרבנות. עם קצת אימון זה נהיה יותר קל, ועם קצת נשימה ורצון זה קורה יותר מהר. זוהי מהותו של המימד הרביעי בתהליך האבולוציוני. התנועה היא קדימה ובזכות המומנטום כל רמז של רצון וכל צעד קטן מקבל פוש לעבר הכיוון שאליו אנו צועדים- מבנה הכרתי חדש של המימד החמישי ומציאות חדשה.
אז בפעם הבאה שאתגר עולה או מתגלה התמודדות רגשית מול מצב יום יומי או כזה שכבר לא עלה שנים, (היו בטוחים שיעלו יותר עכשיו) עצרו. לפני שאתם מגיבים לפרטי המתרחש, תיזכרו בתמונה הגדולה. עם רצון לראות טוב, תקבלו ותתמסרו לרגש העולה ואז שחררו אותו לשלום. אם הוא לא אהבה אז הוא במילא ממזמן כבר לא משרת את טובתכם העליונה.
וכך ביחד נעלה ונתעלה לעולם חדש.
עד היום הכרנו מציאות אחת בעולם - מציאות המימד השלישי, המבנה הקולקטיבי של ההכרה שלנו. נולדנו לתוכו ויש בינינו שימותו בתוכו. במציאות המימד השלישי קיימים הפכים וניגודים, נפרדות, הגבלות, פרשנויות, מנעד גדול של רגשות, יחידות וסובייקטיביות ואנו חווים אותה באופן אינדיבידואלי. אך חשוב לזכור שזהו רק מבנה אחד של מציאות. בנוסף למבנה הזה יש עוד מציאויות של מימדים אחרים שאנו חווים או עתידים לחוות. לדוגמא, במציאות המימד החמישי ישנה הוויה קולקטיבית ומבנה הכרה אחר ובו אחדות, אהבה, הדדיות, שלווה ושיתוף. לצד אלה, במציאות המימד הרביעי אנו חווים התהפכויות, חוסר בהירות, קצוות, רגשות מוקצנים, בלבול ושיאים, כמו לונה פארק. אפשר לראות כל מימד של מציאות כפרספקטיבה, כמבנה שממנו אנו מסתכלים על, וחווים את, עצמנו והעולם.
התהליך האבולוציוני שלנו כקולקטיב מוליך אותנו בצורה ספירלית ממציאות אחת לבאה, ממימד למימד. במקרה שלנו - מהשלישי שכרגע מצייר את עולמנו לרביעי והחמישי שבאים אחריו. כגוף קולקטיבי אנחנו שוהים זה מכבר במציאות המימד השלישי, והשהייה הבאה שלנו כקולקטיב תהיה במימד החמישי הנכסף. חלק מאיתנו כבר חווים את המימד החמישי באופן חלקי ואינדיבידואלי אך עדיין לא עברנו למימד זה כקולקטיב. מכיוון שהנפרדות במבנה שלנו היא רק אשליה וכולנו בעצם גוף אחד, עלינו לעשות את המעבר ביחד.
אנחנו בזמנים מאוד מיוחדים - זו הפעם הראשונה (!) שאנו עוברים תהליך אבולוציוני (או התעלות, בעולמות הרוח) באופן מודע. זה מרגש מאוד, זה מבלבל מאוד וזה חדש לגמרי.
אז איך מגיעים ממצב אחד למצב השני, מהכרה אחת לשניה? הרי כולנו רוצים שלווה פנימית, כולנו בליבנו רוצים שלום עולמי, אחדות ואחווה. כולנו רוצים לחיות בגן עדן עלי אדמות. כולנו רוצים להיות במציאות המימד החמישי, אך לא נוכל להגיע לשם מכאן בחינם - משהו צריך להשתנות.
לא נוכל לקחת איתנו את השיפוטיות שלנו למימד החמישי. אז לאן היא תלך? לא נוכל לקחת את הפחדים, הכעסים, העלבונות. לא נוכל לקחת את האשמות, החשדנות, הקרבנות, השנאה והנפרדות. אז מה עושים איתם? איפה מאחסנים אותם? אחסון מניח שנצטרך אותם שוב, וזה לא המצב באבולוציה. אין חזרה, אין רגרסיה כשזה קורה נכון וגורף. אז מה עושים איתם ולאן הם ילכו?
יש מקום - בעצם, מימד - שבו כל החלקים האלה שאינם שייכים למציאות המימד החמישי מקבלים התייחסות: במעבר ממציאות של המימד השלישי למציאות של המימד החמישי, אין לדלג על הלונה פארק של המימד הרביעי.
המימד הרביעי הוא שלב טבעי באבולוציה שלנו, שלב משמח מאוד גם אם לא תמיד נראה כך לעין. בתוכו הכל מועצם - היופי והכאב, הטוב והרע, החושך והאור. הוא המימד של הנסתר והחבוי, של הדברים שמתחת לפני השטח, של עליות ונפילות, של קיצוניות, בדיוק כמו בחלומות. כן, מימד זה מכיל את המישור האסטרלי של החלומות שאנו משוטטים בו כל לילה. אך במקום להתעורר ממנו כל בוקר למציאות מוכרת ביום חדש, נתעורר ממנו למציאות חדשה של עולם חדש.
כמו כל מימד, הרביעי מורכב מהפנימיות שלנו, ממבנה ההכרה שלנו. במציאות זו אין למעט או להתעלם מרגשות ומצבים, אפשרות שקיימת בשלישי. כמו בחלום, כאשר הרגשות החבויים שלנו יוצאים לטייל בלילה והתשוקות והפחדים הכי עמוקים שלנו מתגלים בסרט הזוי של מקומות ומצבים לא ברורים, ניתנת לנו הזדמנות לפגוש את הפנימיות החבויה שלנו בתוכם. תפקיד המימד הרביעי הוא לגלות לנו את הנסתר ולהציף את החבוי בנפש. אנחנו לרוב לא מודעים לעומסים הרגשיים שלנו כי את הגדולים באמת, הדחקנו. הפרדנו אותם מאיתנו מרוב כאב, בתקווה שהם פשוט יעלמו, יתנדפו, אך הם עדיין שם בעמקי הנפש, מחכים לקרן אור כדי להשתחרר בעזרת המימד הרביעי.
מבנה המימד הזה הוא מעין מסלול מזורז לגילוי עצמי. אחד הביטויים לזה כרגע הוא הצפת הנסתר בעולם. בימים אלה אנו עוברים למימד הרביעי ולכן המציאות שלנו נצבעת כחלום. ברמה הקולקטיבית אנו חווים יחד התמודדויות מול נגיפים, משבר כלכלי עולמי, קריסת מערכות, הצפה של תיאוריות והתרחשויות נוספות עם השלכות גלובליות. גם ברמה האישית-פרטנית אנו חווים קשיים - במערכות יחסים, רגשות עזים, חלומות צבעוניים, אתגרים בעבודה, קשיים פיננסיים ועוד. בימים אלו קשה מאוד להבין מה אמת ומה אשליה, מי עשה מה למי, מי האשם ומי המסכן. משחקי אור וחושך מככבים בכותרות, כובעים לבנים ושחורים, קודים ושמות אנונימיים, ריגול ובגידה - העצמה של חשדנות ונפרדות. זה יכול להישמע אפל ומלחיץ או מגלה ומציף - אך בכל מקרה ולמרות הכל, זה מיטיב ומשמח. הגענו לשלב הבא, למימד הרביעי! מעולם לא היינו פה כולנו יחד.
הרבה צף ומתגלה בימים אלו. זוהי תקופה לא פשוטה בכלל שדורשת אומץ לב רב והתמסרות. אם נהיה בהתנגדות למתרחש נשאב לתוכו, הרי תשומת הלב שלנו מעצימה את הדבר. אנו עלולים לאבד את עצמנו ברכבת הרים של רגשות ובתוך פרטי הסיפורים והגרסאות השונות של התרחשויות מעל או מתחת לפני השטח. אם נתמקד במה שקורה אי שם (גם אם זה אצל השכן הסמוך) נמשיך להעצים את המתרחש והגלגל יחזור חלילה. המצבים וההתרחשויות המאתגרות יחזרו שוב ושוב והשהייה במימד הרביעי תתארך עד שנבין את החלק שלנו בו.
לעומת זאת, אם רק נתבונן על הצפת הדברים שעולים בתוכנו, נתמקד בגילוי הנסתר, ולא נזדהה עם הפרטים בתוך הסיפורים (מתרחש או לא, זה לא משנה) נראה שזהו תהליך בריא ומיטיב עם שחרורים רבים והתעלות על הרגלים מקבעים. כך נזהה בעקבות האתגרים והחשיפה את החלקים החשוכים והמבולבלים בתוכנו, את הסתירות בפנימיות שלנו ונוכל לעבור את המימד הרביעי יותר בקלות ובזריזות, ללא עודף סבל וכאוס. עלינו להתמודד עם הפחדים, השיפוטיות והנפרדות, כי לא נוכל לקחת אותם איתנו לחמישי, זוכרים?
המסרים העולים כיום במדיה, בחדשות, בפייסבוק ובקבוצות שונות, על מעשים אפלים, על עינויים וסבל, על כוחניות ושליטה של קבוצות נבחרות על האנושות (הקבאל, האילומינטי, תאגידי ענק וכו) בעצם מתגלים במציאות כמראה לפנימיות שלנו. כל עוד החלקים האלה קיימים בנפשנו, הם יקבלו ביטוי בעולם ה״אובייקטיבי״ שלנו ונמשיך לראות אותם בדיווחים מתחת לפני השטח או בחדשות ומדיות שונות. יותר מזה, מתוך התת מודע והחלקים הלא פתורים בתוכנו ניצור עוד כאב וכאוס בעולם וכך נמשיך את גלגל הסבל.
אותם סיפורים שעולים ומתגלים כרגע (אמת או אשליה) מאוד מפתים ומסקרנים אותנו ומעלים בנו רגשות של כעס, הצטדקות, עצב והאשמות. במימד השלישי הם היו מרחיקים אותנו יותר ויותר מהאור שבתוכנו ומהאור שבתוך זה שעומד מולנו, על ידי דחיה, הדחקה והתעלמות. זהו טבעו של המימד השלישי - ממסך ומושך אותנו כלפי מטה כמו כוח המשיכה. אך כעת, משנכנסו למימד הרביעי הדברים צפים למעלה כדי שנזהה ונתמיר אותם לאהבה במהירות יותר גדולה. בניגוד לכוח המשיכה לכיוון האדמה של המימד השלישי, הרביעי עולה ומתמיר בעוצמה של להבת אש כלפי השמיים. עלינו לנצל את ההזדמנות הזו שבה אנו משתחררים מכוח המשיכה הנפשית של השלישי לטובתנו, לטובת הילדים שלנו ולטובת האנושות כולה.
אז איך עושים את זה?
יש בלבול גדול וההתרחשות החיצונית מושכת אותנו מטה. היא מסיטה את המבט שלנו וגורמת לנו לחשוב שאנחנו צריכים להתעסק בפרטי המציאות - במראות הקשים, בחוסר צדק ועוולות נוראיות בעולם. אולם ככל שיהיו משכנעים הם לא עיקר העניין. המציאות מאוד סוחפת ומורידה לנו את התדר וזה הרגע שאנו צריכים להפנות את מבטנו פנימה ולשאול את עצמנו - מה אנו מרגישים מול הדברים שעומדים מולנו? מה בתוכנו נמשך למקומות האלה? על איזה חוסר אנו מפצים בזה? מה בתוכנו מזדהה עם/יוצר מציאות כזו? אין צורך לחפור ולברור, רק לשאול ולהציף, והדברים לרוב מתנקים מעצמם. גם אם יש חוסר צדק בעולם, הוא לא ישתנה עד שאנו נקבל את העולם כפי שהוא באהבה וחמלה, למרות חוסר הצדק שעדיין קיים בו. כל עוד אנו נלחמים עם המציאות אנחנו יוצרים עוד מלחמה בה ובנו. המציאות תמיד תשקף לנו את הפנימיות שלנו ולכן, כשהפנים שלנו יהיה נקי ושלו גם החוץ יהיה כך.
התנועה כבר החלה, הגלגל כבר נע, ואם לא ננצל את ההזדמנויות שניתנות לנו במראות החיים לגילוי הפנימיות שלנו בתקופה אינטנסיבית זו, נמשיך להיתקל בקשיים. כל אתגר ומצב שאנו איתו מזדהים או מתווכחים מוליד עוד ועוד מצבים עד שנבין את המסר: אין מנוס מעצמנו. ואין מנוס מלהגיע לאהבה. כך או כך זה יקרה אז עדיף מוקדם עם פחות כאב מאשר מאוחר עם יותר סבל.
אז יש חדשות טובות וחדשות פחות טובות -
החדשות הפחות טובות: עלינו לנתק את ההזדהות שלנו עם המתרחש. אין ברירה ואין דרך אחרת להגיע למבנה הכרתי יותר גבוהה ורחב. מהמבט של הרגל זה נשמע לא פשוט אך זה לגמרי אפשרי! עלינו להתמיר לאהבה את החלקים בתוכנו הנובעים מפחד כדי לעבור למימד גן העדן על פני כדור הארץ.
החדשות הטובות: במימד הרביעי זה קורה יותר בקלות. כשאנו בוחרים להכנס פנימה במקום להתעסק כהרגלנו בפרטי המציאות החיצונית האפשרות להתמרת עומסים לאהבה גדלה ונהיית יותר קלה. כך אנו מעלים את התדר שלנו ושל העולם. כשיש רצון ובקשת הלב אנחנו מקבלים עזרה מהחלקים הגבוהים שבנו להשיל את החלקים שכבר אינם משרתים אותנו כמו שיפוטיות, יהירות, קרבנות. עם קצת אימון זה נהיה יותר קל, ועם קצת נשימה ורצון זה קורה יותר מהר. זוהי מהותו של המימד הרביעי בתהליך האבולוציוני. התנועה היא קדימה ובזכות המומנטום כל רמז של רצון וכל צעד קטן מקבל פוש לעבר הכיוון שאליו אנו צועדים- מבנה הכרתי חדש של המימד החמישי ומציאות חדשה.
אז בפעם הבאה שאתגר עולה או מתגלה התמודדות רגשית מול מצב יום יומי או כזה שכבר לא עלה שנים, (היו בטוחים שיעלו יותר עכשיו) עצרו. לפני שאתם מגיבים לפרטי המתרחש, תיזכרו בתמונה הגדולה. עם רצון לראות טוב, תקבלו ותתמסרו לרגש העולה ואז שחררו אותו לשלום. אם הוא לא אהבה אז הוא במילא ממזמן כבר לא משרת את טובתכם העליונה.
וכך ביחד נעלה ונתעלה לעולם חדש.
מאת רני ביתן
כל הזכויות שמורות. 2020
מהמם! מאוד מזדהה עם התאורים על השינוי המתרחש בי/בנו, בכל המימדים והמעבר הדואלי בין מימד למימד, היכולת לנוע ביניהם, בפשטות, להתבונן במצוקה, לחייך אליה ולהתמיר לאהבה.
תודה רוני :)